הסדרי נושים



משרדנו פיתח מומחיות בביצוע הסדרי נושים – היינו מצב בו ללא הליכים משפטיים, תוך ניהול מו”מ עם הנושים בצורה נכונה ואחראית, מגיעים להסדר באופן בו בסיומו של ההליך, לא יוותרו לך כל נושים.

ניהול ההסדר מותאם לכל לקוח לפי היקף חובותיו ולפי יכולותיו, אך בסופו של התהליך, הלקוח אינו חב דבר לנושיו.

הסדרי נושים

לעיתים חייב אדם לנושים שונים כספים בהיקף גדול עד כי לעולם לא יצליח להשיב את החובות לנושים.
קיימים עסקים רבים אשר צברו לעצמם חובות בהיקף גדול ובשל כך בעליהם הגיעו למסקנה כי יש לסגור את העסק, ברם, כי אז הם נאלצים להתמודד עם נושי החברה אשר דורשים שיפרעו להם את מלוא החוב.
הסדר נושים הינו הליך אשר בו מסכים נושה לקבל מחייב סכום כסף הנמוך מהחוב שרשום בספרים ולוותר על יתרת החוב.
הליך של הסדר נושים הינו הליך אשר החייב יגיע להסדר עם כלל נושיו ובסופו של יום יהיה חף מחובות, ללא כל הליכי גביה כנגדו.
הליך של הסדר נושים הינו הליך מורכב, אשר נותן מענה לציבור שלם של אנשים וחברות שאינם יכולים ו/או מסוגלים לעמוד בתשלום היקף חובותיהם.
לא מן הנמנע לציין כי המערכת המשפטית חוקית העמידה לציבור הרחב את כלים להתמודד עם מצבים של חדלות פירעון – הפירוק – במקרה של חברה – או צו לשיקום כלכלי במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי – במקרה של אדם פרטי – אולם, הליך זה הינו הליך ארוך, מורכב ומסורבל, בו החייב עומד בפני בית המשפט ובפני חוקרי כונס הנכסים הרשמי ועובר הליך של חקירות ארוכות אשר חושפות את פרטיותו ופוגעות בו.
במהלך התקופה בה יחסה אדם תחת הגדרת כפושט רגל (צו לפתיחת הליכים במסגרת החוק החדש), תקופה אשר בדרך כלל תארך שנים, יוטלו עליו מגבלות רבות כגון צו עיכוב יציאה מהארץ, חוסר אפשרות לקבל כרטיס אשראי וכד’.
הליך של הסדר עם הנושים הינו הליך אשר ברוב המקרים יהיה קצר יותר וימנע את הצורך בהגשת בקשת פירוק / או הליך של פשיטת רגל, הליך אשר בסיומו יסכים הנושה לשחרר את החייב מהחוב.
יצויין כי הסדר נושים ניתן לקיים גם למי שמצוי בהליך של פשיטת רגל או מסובך בחובות בתיקי הוצאה לפועל.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח 2018, מאפשר לחייב להציע לנושיו הליך של הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתחיחת הליכים, החוק מגדיר את התנאים בהם צריכה לעמוד ההצעה על מנת שתוכל לעבור לנושים ואף לחייב כאלו המתנגדים לה.
החוק החדש קובע כי על ההצעה להיות הוגנת וצודקת (סעיף 87 לחוק) וכי התמורה אשר מוצעת אינה פחותה מזו שהיה מקבל הנושה אם היחיד היה מגיע להליך של חדלות פרעון.
על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, כשנה לאחר מתן צו לפתיחת הליכים, יעביר הממונה לבית המשפט הצעה לתוכנית לשיקומו הכלכלי של החיחדי. בית המשפט יקבע דיון ובו יקבע תוכנית לפרעון חובותיו של היחיד ולשיקומו הכלכלי.
בצו לשיקול כלכלי שייתן בית המשפט ינתנו הוראות בדבר, חובת התשלומים שתקבע ובכלל כך גובה התשלומים ותקופת התשלומים.
החוק קובע כי תקופת התשלומים תעמוד על שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקול כלכלי. בית המשפט רשאי לקבוע תקופת תשלומים ארוכה יותר משלוש שנים אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:
1: בהליכי חדלות פירעון החידי עשה אחד מאלה: נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים לרעה, לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה, הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון;
2: ליחיד חוב שמתקיים לגביו אחד מאלה: הוא נוצר מהתחייבות או מהתקשות בעסקה בהיקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או היה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחיבויותיו, הוא נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של החיד שנעשתה בחוסר תום לב, מקור החוב בתשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין;
3: היחיד ביצע פעולה להעדפת נושים, גריעת נכסים או הברחת נכסים מהנושים;
4: ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חדלות הפירעון הנוכחיים;


רן עמרם, משרד עו״ד ונוטריון
רחוב היצירה 3, בית ש.א.פ. קומה 16, רמת גן 5252141
טל. 03-7557655 | פקס. 03-7557656


© כל הזכויות שמורות לרן עמרם, משרד עו״ד ונוטריון | מדיניות שמירת פרטיות
SITE BY CASIRER DESIGN